ראשיתו של ספר זה הוא באחיו הגדול 'פניך אבקש' – מעגל השנה.
פעמים רבות בעקבות הדרשה בשבת, נוצרה תנועה שמקורה בלבבות השומעים, ובמה שנאמר אחר כך. התנועה הזו עוררה אותי לכתוב את הדברים ולשלוח אותם לחברי הקהילה, בבחינת אור חוזר. לעיתים הנכתב היה מרובה על הנאמר. ופעמים שהוא היה מעין ראשי פרקים למה שדובר. 'פעמים בא בארוכה ופעמים בקצרה'. יש והדברים התפתחו לכלל מאמר ארוך ובו כמה פרקים, לעיתים בעקבות שיעורי התנ"ך התגלגלו הענינים לביאור דברים בחמישה חומשים.
הגיוון הזה הבא לידי ביטוי בספר, מבטא את הלך הרוח בקהילת יחדיו, בימות החול, ובמיוחד בשבת.
לימוד התורה באופן חי ותוסס, לימוד שממשיך גם אחרי השיעור או הדרשה. לעיתים בדיבור. לעיתים בכתיבה. כל התנועה הגדולה הזו היא זו שנתנה לי את המרץ להעלות את הדברים על הכתב למען יעמדו ימים רבים. והיא זו שמתארת את המתרחש בקהילת יחדיו. קהילה המבקשת כל העת פני ה'. רוצה לעמוד לפניו בפנים חדשות. לברר. ללמוד. לעסוק. לחדש ולהתחדש. [מתוך ההקדמה]