״ההכרה חדרה אליו בן רגע. היא כבר לא נערה אלא אישה צעירה.
עיני השקד הגדולות שלו עם הריסים הבלתי אפשריים האלה הביטו בה בתפילה שקטה.
היא התקרבה אליו.
״בארי יסלח לך. הכל בוער עכשיו, האדמה והלב, אבל כשהכל יירגע הוא יבין.״
״ואת?״
״אני מבינה אותך כבר עכשיו. אתה צודק, זה מסובך. החיים מסובכים, לא? למדנו מזמן.״

מסע בעקבות בני הנוער וההורים, האחים והחברים, בשנה בה התרחשה ההתנתקות מגוש קטיף. ספר למבוגרים ונוער הנוגע בלב הפועם של האנשים שחיו שם, בנו את בתיהם, קברו את מתיהם, ונאלצו לעזוב הכל ולהתחיל חיים אחרים. מסע של שנה וחצי של נסיונות לעצור את התהליך, תוך כדי התבגרות, צמיחה, חברות, נאמנות ואהבה.

״מה שהיה בינינו״. סיפור היסטורי לאומי, שהוא סיפור אישי, של משפחה אחת, של אדם אחד, של עצמינו.

דרור יקרא, ילד ירושלמי עם דמיון פרוע, חלם כל חייו להיות גיבור-על כמו בסרטים. כשבמהלך טיול בית-ספרי הוא מקבל בבת אחת את הכוח לרחף באוויר, הוא מגלה שזה הרבה יותר מורכב ממה שהוא חשב. מסתבר שלהיות סופרמן בין גורדי השחקים של ארצות הברית זה קל הרבה יותר מאשר להיות ישראלי מעופף בירושלים של ימינו.

הספר הזה הופך את כל המוסכמות על גיבורי-העל, ומגלה שהכוח להיות מעל הטבע נמצא בכל יהודי, אם רק נתחבר לאמונה שלנו.

כשחוכמה בת כמאה שנים הולכת ומתבררת כרלוונטית גם לדורנו, כשמשפטים ופסקאות שנכתבו יום אחר יום במחברות ישנות מתגלים כמחוללי שינוי, כשדף פייסבוק שמכיל את כל אלה הופך לפופולרי - אנחנו יודעים שיש בידינו אוצר.

במשך יותר מחמש שנים הצטרפו עשרות אלפי עוקבים מכל המגזרים לדף הפייסבוק משפטי הרב קוק על הגותו ותורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק – רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל (1935-1865). הדף והספר שמבוסס עליו מציעים אמירות חודרות ומעוררות השראה של הרב קוק, בצד פרשנות ייחודית ואקטואלית ומדרש תמונה שמוסיף ממד ויזואלי להגותו.

יום אחד באוקטובר הוא פרויקט מונולוגים ספרותי, שאפתני וחד־פעמי, שמעניק לקוראיו היכרות עם ארבעים גיבורים שהיו באמת. הסיפורים כולם מתרחשים באותן עשרים וארבע שעות, באותו חבל ארץ יפהפה וכואב. מי שיתחיל לקרוא בהם לא יוכל להניח את הספר מידיו. הגיבורים בלתי נשכחים. הסיפורים בלתי נתפסים. ובתוך כל התופת והצער הם מציעים לקוראים בהם רגע צלול של נחמה.

יאיר אגמון ('הטרמפיסטים', 'ספר האקסיות') הוא סופר ובמאי קולנוע, בעל טור שבועי ב'מקור ראשון', וזוכה פרס היצירה לסופרים עבריים (2022). זהו ספרו השביעי.
​אוריה מבורך היא סופרת, מרצה ליהדות ופילוסופיה, ועורכת ראשית בהוצאת מגיד. ספרה 'מה את מבקשת – ספר על אהבה וגוף' היה לרב מכר. זהו ספרה השני.

יומן אורות מציע מסע לעולמות הנפש. הוא לוקח אותנו למסע אל עצמנו, אל ערכים, מידות ומצבי נפש הסובבים אותנו והנוכחים בחיינו. כל פרק במסע נפתח בפסקה מעוררת השראה ממרחבי תורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולאחריה ביאור הפִסקה ושאלות הכוונה לעבודה אישית.
יומן אורות מוגש כספר פתוח עם מקום לכתיבה, אם במענה לשאלות ההתבוננות ואם בכתיבה חופשית ובפרשנות אישית הנובעות מהמחשבות ומהתחושות שעלו אגב הקריאה והעיון. היומן מציע מפגש מקורי ומפתיע עם כתיבתו הרגישה והמעמיקה של הרב קוק, שהיטיב להבין את נפש האדם, את סערותיו ואת שאיפותיו. הוא מעודד כתיבה ככלי עיקרי להתקדמות ומזמין למסע משמעותי ורלוונטי לכל אחד ואחת.
שפרה מישלוב היא אמא לחמישה, נשואה ליאיר, תושבת רמת גן, מנהלת את הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן ומלמדת תורה במדרשות לנשים ובתוכניות מנהיגות. בעלת תואר שלישי במדעי היהדות ועורכת דין. מפרסמת מאמרים תורניים ומחקריים בתחומי ההלכה, משפט עברי והיסטוריה יהודית.

דתי נורמלי מקבץ לתוכו מאמרים מכל שנות כתיבתו של אורבך, עוסק במנעד רחב של נושאים שעל סדר יומה של החברה הישראלית ומציע לקוראים היכרות עם תפיסת עולמו ועם סגנונו הכובש.

- אני משחק על המגרש החילוני. אבל המשחק שלי הוא לא רק בשביל לנצח במגרש החילוני. אני רוצה לשנות את המגרש.
- איך?
- בזה שאני משחק שם.

(מתוך התוכנית "פגישה לילית" עם קובי מידן, ערוץ 2, 1997)

בבית הכנסת שלנו יש ספריית ילדים ענפה. הסוגה המועדפת היא ספרי קומיקס. הספרים שם שחוקים ובלויים מרוב שימוש. רובם של הספרים הם מהוצאות חרדיות ובעלי אופי חרדי. הדבר ניכר גם בתוכן וגם בצורה. אין בנות, אין נשים, אין הרבה דברים החשובים לציבור הדתי לאומי, והדבר גורם לי לתהות למה לא יוצאים יותר ספרי קומיקס לילדים לציבור שלנו. הקהל צמא לספרים כאלו.

גם ספרים הדורשים הבחנה בפרטים והתבוננות בתמונה למציאת תשובות לשאלות שנראות במבט ראשון בלתי ניתנות לפתרון אינם דבר חדש. הם היו קיימים כבר שנים. גם בציבור הכללי וגם בציבור החרדי מזמן יצאו ספרים כאלו, ונהפכו ללהיטי ענק. וגם על כך אפשר לשאול למה אין ספר כזה לציבור הדתי לאומי.

אז הנה, יש. שוברים ת’ראש, ספר, שהחל את דרכו במחשבה כבר לפני כמה שנים ובמציאות בעיתון “אותיות”. הספר הוא סנונית ראשונה בסדרה והוא עונה על הצורך בספרים מותאמים לציבור הדתי לאומי. הוא לא ספר קומיקס אבל האיורים הם מרכיב מסמעותי במיוחד בו. מטרתו המוצהרת היא סיוע בלימוד הלכות ואכן כל עמוד כולל הלכות שונות בנושאים שונים. ספר זה עוסק בהלכות יומיות והכרכים הבאים יעסקו בחגים ובשבת. על מנת לחבב את הלימוד כל דף מתחיל בסיפור רקע, לאחר מכן מופיעות הלכות בצורה קצרה ותמציתית, בשוליים מופיעות הרחבות שונות בשלל נושאים מגוונים, ועל הדף השמאלי ציור ענק ועליו שאלות שונות ומשונות.

מדוע אין משילות בנגב? מדוע הטרור ממשיך להשתולל? מדוע לא מצליחים להוריד את מחירי הדירות? האם בבתי הסוהר יושבים חפים מפשע? מדוע נבלמה ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל מול ההשתלטות הערבית? מדוע קיים פער כל כך גדול בין החדשנות של חברות הסטארט־אפ ניישן ובין הבירוקרטיה הישראלית המנוונת? מדוע למרות היותנו מעצמת סייבר אנחנו מתקשים לראות את האיומים ממש מתחת לאף שלנו? איך לבסוף הגענו לקריסת המערכות הקולוסאלית בבוקר 7 באוקטובר 2023 ובימים שאחריו? ובכן, אפשר בהחלט להפנות אצבע כלפי נבחרי הציבור שיודעים להבטיח אך לא ממהרים לממש, אבל כדי לקבל תשובה אמיתית ורצינית יותר יש לצלול צלילה עמוקה לנבכי הדיפ־סטייט – שלטון הפקידים בישראל.

התורה שבעל פה מעצבת את עולם ההלכה של עם ישראל לאורך אלפי שנים. לומדי התורה שבעל פה בכל הזמנים עוסקים בעיקר בעיון בתכניה של תורה זו בספרות הענפה מימי חז"ל ועד ימינו. בדרך כלל, עיסוק זה אינו מגיע לדיון מעמיק בשאלות היסוד של התורה שבעל פה: מהו מקורה של התורה שבעל פה? איזה חלק ממנה עבר במסורת מסיני ומהו החלק שאותו פיתחו החכמים במשך הדורות על פי שכלם והבנתם? מה היחס שבין המדרש לבין פשט הכתובים ומדוע לעתים נראה שיש סתירה ביניהם? מה היחס שבין פשט המשנה לבין הדרך שבה היא מוסברת בגמרא? כיצד התמודדו חכמי ישראל עם השינויים והתמורות שחלו במציאות במשך הדורות ובאיזו מידה השפיעו שינויים אלה על עולם ההלכה?

שלוש אהבות גדולות בערו בליבו של מורינו ורבינו הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל:
* אהבת התורה הקדושה - אשר הגה בה יום וליל בהתמדה וגאונות והקים את עמוד התורה בארץ ישראל
* אהבת עם ישראל - אהב את כל ישראל ממש וכל ימיו שמח אנשים בגופו בממונו ובתורתו בארץ ובתפוצות
* אהבת הארץ הקדושה - כמה יישובים קמו בזכותו ובייחוד לאחר ליל הסדר בחברון
הרב היה מאיר עיניהם של ישראל וזו קדושתו ומעלתו הגדולה
שנזכה לילך בדרכיו ולינוק משפע אוצר החיים המאירים של רבינו